משמעות המונח מתחם או פרויקט פינוי בינוי היא שטח קרקע שהוחלט לפנות את תושביו, להרוס את בתי המגורים שבו ובמקומם להקים בנייני מגורים חדשים. למשרד הבינוי קיימת סמכות להכריז על שטח כעל מתחם פינוי בינוי, וזאת מכוח סעיף 33א' לחוק התכנון והבניה משנת 1965 וחוק פינוי ובינוי (פיצויים) שחוקק בשנת 2006, ואשר תכליתו לספק פתרון לדיירים סרבני פינוי במסגרת הסכמי פינוי בינוי, במקרים בהם רוב דיירי הבניין המפונה מסכימים ואישרו את הפינוי.
לפי חוק זה, דייר המסרב ללא נימוק הגיוני וסביר לביצוע פרויקט פינוי בינוי או מתלה את הסכמתו לפינוי בתנאים בלתי סבירים או הגיוניים, מקום שקיים רוב מיוחס של דיירים המסכימים לעסקה, יישא באחריות לנזקי שאר הדיירים כתוצאה מעיכוב העסקה. החוק גם מפרט מתי סירוב של דייר לא יחשב כבלתי סביר, למשל כאשר עסקת הפינוי בינוי המוצעת אינה כדאית מבחינה כלכלית, או כאשר לא הוצעו לדייר מגורים חלופיים לתקופת הקמת הבניין החדש.
בישראל, מתחם פינוי בינוי הוא סטטוס של שטח עירוני שהוחלט להרוס את בתי המגורים הישנים שבו, ולבנות תחתיהם בנייני מגורים חדשים. משרד הבינוי רשאי להכריז על שטח כעל מתחם פינוי בינוי באמצעות צו הכרזה, שתוקפו עד שש שנים.
הליך פינוי-בינוי הוכרז לראשונה כמדיניות רשמית של משרד הבינוי והשיכון בשנת 1998.